גז"ד למורשע בסכון חיי אדם במזיד , גרימת נזק לגוף ונהיגה ללא רשיון וללא פוליסת בטוח עקב סכסוך על נהיגה בכביש

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו, בעקבות הסדר טיעון, בביצוע עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 392(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977; גרימת נזק לגוף ולרכוש, עבירה לפי 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961; נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961; נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970.

במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים על טווחי ענישה שינועו בין תקופה של שנתיים מאסר בפועל לבין 4 שנות מאסר בפועל. לגבי יתר רכיבי הענישה לא היה הסדר.  

בנוסף, צירף הנאשם כתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום. הנאשם הודה בו והורשע בעבירה של החזקת סמים מסוכנים (חשיש במשקל 5.0147 גרם נטו) לצריכה עצמית.

2.         מכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה הנאשם, עולה כי ביום 31.5.09, סמוך לשעה 19.00 בכפר מזרעה, נהג הנאשם במכונית סוזוקי [הסוזוקי] השייכת לחברו עם שני חבריו וזאת מבלי שהיה לו רישיון נהיגה, ופוליסת ביטוח.

            ברכב מאזדה [המאזדה], נסעו סמוך לשם איברהים אסכנדר שנהג ברכב, אחיו מחמוד ובנו בן השלוש. המאזדה עצרה בנתיב הנסיעה שבו נסע הנאשם. הנאשם צפר על מנת לזרז את המשך הנסיעה של המאזדה. איברהים ששוחח עם אחר, ביקש מהנאשם להמתין רגע אך הנאשם עקף אותו משמאל תוך שהוא מקלל. הנאשם המשיך בנסיעה ונעצר בצומת. איברהים אף הוא עצר בצומת ושאל אותו לפשר הקללות. כשביקש לצאת מהרכב לשוחח עם הנאשם, הנאשם פתח בנסיעה מהירה ועזב את המקום. לאחר מכן שוב היה מפגש בין הצדדים. איברהים ומחמוד יצאו מהמאזדה. הנאשם וחבריו יצאו מהסוזוקי. בשלב זה פרץ ויכוח בין הצדדים. מחמוד תפס בחולצתו של הנאשם ודחף אותו, בתגובה נכנס הנאשם לסוזוקי ואמר "על זה אני אסגור איתך חשבון". מחמוד התקרב לחלון הסוזוקי ואמר לנאשם ללכת משם. הנאשם הניע את הסוזוקי והתקדם בנסיעה מהירה, ביצע סיבוב פרסה במהירות והחל בנסיעה מהירה לכיוונם של איברהים ומחמוד תוך שהוא "מסכן ופוגע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב תחבורה ומסכן את השימוש והבטיחות בהם". הנאשם התקרב במהירות אל איברהים מחמוד והאחרים, הם קפצו הצידה והצליחו להתחמק. איברהים שרצה לעצור בעד הנאשם, התקדם לעבר הסוזוקי, תפס בדלת הרכב אך הנאשם לא חדל והמשיך בנסיעה מהירה עד שפגע במחמוד עם חזית רכב הסוזוקי. מעוצמת הפגיעה, הועף מחמוד ונפל על מכסה מנוע של רכב מסוג גולף שהגיע באותה עת למקום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם סבל מחמוד מכאבים ורגישות בגבו.

            מיד לאחר מכן, בניסיונו להימלט מהמקום, נסע הנאשם במהירות כשהוא מסכן ופוגע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב תחבורה ופגע עם צידה השמאלי של הסוזוקי בדופן קדמי שמאלי של רכב מסוג סיטרואן שעמד בכביש אחרי רכב הגולף. הנאשם גרם נזקים לרכב הסוזוקי, הגולף והסיטרואן.

3.         באת כח המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם. לנאשם הרשעה מ-7/03 בגין עבירת הצתה, בגינה נדון ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי; והרשעה נוספת משנת 2004, בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, בגינה נדון לחודשיים מאסר על תנאי.

            עוד הגישה לעניין העונש, הצהרת נפגע מטעמו של מחמוד בצירוף מסמכים רפואיים. מחמוד הצהיר כי מאז הפגיעה הוא סובל מכאבים ממושכים וממגבלות, נמצא במעקב אורטופד ואף הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.

            כמו כן הגישה הצהרת נפגע מטעם הבעלים של רכב הגולף. הוא הצהיר, כי לרכב נגרם נזק אותו מעריך בסך כ- 4,000 ש"ח וכי האירוע הפחיד אותו "ולא היה קל לראות דבר כזה".

            הסנגור ויתר על חקירת המצהירים אך טען כי מחמוד העצים את פגיעתו וכי מתעודת חדר המיון (ענ/1) עולה שנמצאו רק רגישות במישוש בצד אחורי, ללא הגבלת תנועות וכי הוא קיבל משככי כאבים לפי הצורך והמשך טיפול בקופ"ח.

4.         ב"כ המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם. היא הדגישה את הנזק שגרם למחמוד ולאחרים. לטענתה, הויכוח שקדם לביצוע העבירות  היה פעוט והייתה לנאשם  הזדמנות לעזוב את המקום באין מפריע. אך הוא תוך זלזול בחוקי התנועה, ברכוש ובחיי אדם פגע בהם.

            עוד טענה הפרקליטה, כי מעשיו של הנאשם מצדיקים עונש ברף העליון בהתאם להסדר הטיעון וזאת גם על מנת להרתיע אחרים. זאת בנוסף לכך שלנאשם עבר פלילי והוא לא למד לקח מהענישה הקודמת. היא טענה כי יש מקום להעדיף את אינטרס הציבור על פני הנסיבות האישיות של הנאשם.

כמו כן ביקשה להטיל עליו מאסר על תנאי, פסילה לתקופה משמעותית, פסילה על תנאי, קנס ופיצויים משמעותיים למתלוננים. בנוסף, טענה כי גם ההרשעה בעבירת הסמים מלמדת על אופיו של הנאשם ומצדיקה הטלת מאסר בפועל מצטבר.

באת כח המאשימה הגישה אסופת פסיקה המלמדת על חומרת העבירות.

5.         הסנגור טען כי המתלוננים היו אלימים, חסמו נתיב נסיעה, רדפו אחריו ורצו לנקום בו. אין מדובר בויכוח קל. הנאשם תחילה הבליג, אך היה קנטור מתמשך מטעם המתלוננים.

הסנגור המלומד הודה כי מעשי הנאשם חמורים ואיננו מקל ראש בהם, אך הם נבעו מהתנהגות המתלוננים כאמור  וכי  המאשימה בחרה לא להגיש כתב אישום נגד המתלונן על התקיפה.

עוד טען הסנגור, כי הנאשם לא היה יוזם הויכוח וכי העבירה לא הייתה מתוכננת אלא עקב איבוד עשתונות זמני. הנאשם מתחרט על מעשיו בכנות. הוא הודה בהזדמנות הראשונה, גם בעימות הודה, על אף שהמתלונן שיקר וטען שלא תקף את הנאשם.

            הסנגור הבהיר כי הנאשם בן למשפחה תומכת, בת 7 נפשות. הוא הבן הצעיר. אביו סובל ממחלת לב וסוכרת וגם אמו סובלת ממחלת הסוכרת. מצבו הכלכלי של הנאשם קשה. הנאשם עבד במסעדה בנהריה. אביו עקב מחלתו, איננו עובד במשרה מלאה. בהתחשב בכך ביקש שלא להטיל עליו קנס ולהסתפק בהטלת פיצויים, כחלק מהחרטה שמביע הנאשם.

עוד ביקש הסנגור להתחשב בהודאתו של הנאשם בכל השלבים, לרבות בהזדמנות הראשונה בבית המשפט. כמו כן, ביקש להתחשב בנסיבות המקרה, גילו הצעיר של הנאשם, בכך שלא נגרם נזק חמור או קשה למתלונן. הסנגור הבהיר כי בעל הגולף הגיש תביעת נזיקין שתידון בביהמ"ש ויש להניח שכך יפעל גם מחמוד. לכן ביקש לא לחייב בפיצויים לא גבוהים ולחלופין, להתחשב באמור לעיל.